יומן רופא מומחה מספר 1

רופא מומחה: פר' צוף פילוסוף
צוף הוא בעל שם עולמי בתחום במוסיקה, כתחביב הוא עוסק גם כן בטיפול באנשים בעלי מחלות שונות ומשונות.

סלמונלה מידע כללי: הסלמונלה הינו חיידק מסוג מתג גראם שלילי השייך למשפחת חיידקים גדולה בשם Enterobacteriaceae. החיידק קיבל את שמו מהחוקר דניאל סלומון שבשנת 1885 בודד לראשונה חיידק סלמונלה ממעיו של חזיר. לחיידק זה שני מינים ידועים האחד מכונה סלמונלה בונגורי (S. bongori) והשני סלמונלה אנטריקה (S. enterica) . מין האנטריקה מחולק ל-6 תתי-מינים המכונים : entericae,salmae,arizonae,diarizonae,houtenae,indica.כיום ידועים מעל 2500 סוגים שונים של חיידק הסלמונלה וכל שנה מצורפים עוד ועוד סוגים שהוגדרו באותה השנה בכנס המוקש לנושא. הגדרת הסוגים השונים מתבססת על הבדלים הקיימים בשלושה חלבונים המכונים : O ,V,H .
חלבון ה-O הינו חלבון הנמצא על מעטפת תא החיידק. חלבון ה-H מהווה חלק מהשוטון של החיידק (איבר קטן דמוי ריס העוזר בהנעת החיידק) ו-V הינו חלבון הנמצא בקפסולה של החיידק (מעטפת אותה עוטה החיידק לצורך הגנה ,בין השאר ,נגד מערכת החיסון שלנו). כל אחד מהחלבונים השונים מקבל אות/או מספר והשילוב בין המספרים מגדיר את זהותו של החיידק. למשל 99% מהזיהומים בחיידק הסלמונלה בבני-אדם וחיות בעלות דם-חם מתרחשים ע"י חיידקי סלמונלה מהמין סלמונלה אנטריקה תת-המין entericae בעלי חלבון O מהסוגים : A,B,C1,C2,D,E . חיידקי סלמונלה שאינם נמנים על קבוצה זו הם נדירים מאוד בבני-אדם וניתן למצוא אותם בבעלי חיים בעלי דם קר (זוחלים). ובכדי שלא יהיה עלינו לנקוט בהמשך בכל מיני אותיות ומספרים וכיוון שרוב הזיהומים בבני-אדם מתרחשים ע"י מספר קבוצות קטן יחסית נכנה אותן בשמות : Typhimurium, Enteritidis, Typhi השייכים כולם לתת המין entrica ולמעשה 3 הקבוצות הללו הן המעניינות יותר בהקשר האנושי.
החיידקים הנמנים על הקבוצות השונות דומים מאוד האחד לשני מבחינה גנומית (כלומר רצפי הדנא שלהם דומים מאוד) ויש שהות של 95-99 אחוז בחומר הגנטי בין הסוגים השונים (לעומת זאת אם נשווה בין חיידק סלמונלה לחיידק אי. קולי הידוע בציבור בשם קוליפורם נמצא זהות של 60-70% בלבד)

סלמונלה, מהי והיכן פוגעת: סלמונלה הוא סוג של חיידק. בדרך כלל נמצא חיידק הסלומנלה בביצים, עופות, בחלב לא מפוסטר, בבשר ובמים. החיידק גם מעובר על ידי חיות מחמד כגון צבים וציפורים. חיידק הסלמונלה פוגע בבטן ובמעיים. במקרים יותר רציניים החיידק יכול לחדור למערכת הלימפה המובילה מים וחלבון לדם, ואפילו לדם עצמו. למרות שהמחלה נשמעת מסוכנת, היא בדרך כלל עוברת כעבור מספר ימים, אפילו ללא התערבות רופא.




מומלץ לפנות לרופא כאשר:
· שלשולים ממשיכים למעלה מ24 שעות.
· השלשולים עקביים ועזים.
·ישנן התכווצויות שרירים בבטן.
· הצואה מלווה בדם.
· יש חום מעל ל-38 מעלות צלזיוס.
·ישנם תסמינים ראשוניים לצהבת בעיניים או בעור. דבר זה יכול לגרום לכיס המרה לעלות מהכבד לאזור הבטן.
·התייבשות.



דרכי הדבקה ודרכי מניעה:
מי נדבק: למעשה כולם. ניתן להדבק בכל גיל אך שתי הקבוצות שיכולות לפתח מחלה קשה נמצאות בקצוות הגיל כלומר ילדים קטנים ומבוגרים. כמו כן (כמו תמיד) אנשים בעלי בעיות בפעילות מערכת החיסון חשופים יותר לתחלואה מחיידק זה.
דרכי הדבקה: ההדבקה היא כאמור ע"י חשיפה פומית לחיידקי הסלמונלה דרך מזון מזוהם (בשר,מאכלי גבינה,ביצים ואפילו מקורות מים מזוהמים) או עקב חשיפה להפרשות צואתיות מכל מקור אחר (בגיל הילדות החשיפה יכולה להיות ע"י החלפת חיתול וכדומה) בדרך המכונה פקו-אוראלית .דרך הדבקה נוספת (גם היא פקו-אוראלית) היא חשיפה לבעלי חיים שונים ומשונים (הרשימה כוללת בע"ח מכלבים וחתולים עבור בצבים וכלה באיגואנות) הנושאים את החיידק בדרכי העיכול שלהם לרוב בצורה נטולת תסמינים.
כמות החיידקים הנדרשת להדבקה היא גדולה יחסית ומדובר על מנה מדבקת של עשרת אלפים עד מליון חיידקים לצורך יצירת תחלואה. סה"כ מדובר על מנה מדביקה גדולה יחסית ביחס לחיידקים אחרים כגון השיגלה בהם המנה המדבקת יכולה להיות של 10 חיידקיים.
נשאות לאחר זיהום: ברוב המקרים הפרשת חיידקי הסלמונלה נמשכת לא יותר מ-3 חודשים לאחר התחלת המחלה. בתינוקות צעירים משך זמן הפרשת החיידק בצואה יכול להיות אורך יותר מאשר בגילאים מבוגרים.
דרך מניעה: חיידק הסלמונלה רגיש לטמפרטורות גבוהות וטיפול מזון בחום משמיד את החיידקים (למשל פיסטור) אולם לא כל חיידקי הסלמונלה אינם עמידים לחום כמו .Ssenftenberg W775 העמיד פי 10-20 ולכן לא ניתן להשמיד אותו בחום בדרכים המקובלות. כמו כן הדרך הקלה ביותר להימנע היא לשתוף ידיים, לשמור על היגיינה ולדעת מה אתה אוכל.